אקדמיה ותעשייה בעידן ה-AI

הבינה המלאכותית משנה במהירות את הדרך שבה אנו לומדים, חוקרים, עובדים וחיים. בעולם מדעי המחשב תמורות אלו מעלות שאלות מהותיות: כיצד צריכה להיראות ההכשרה האקדמית בשנים הקרובות, אילו יכולות תידרשנה מבוגרות ובוגרי התחום, אילו אתגרים חדשים דורשים מענה מחקרי, וכיצד ניתן לחזק את הקשר בין האקדמיה לתעשייה כדי להיערך יחד לשינויים שבפתח.

שאלות אלו עמדו במרכז אירוע אקדמיה-תעשייה של בית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב ע"ש בלווטניק, שהתקיים ב־11 באוקטובר בבניין צ'ק פוינט. את האירוע הנחתה עו"ד יערית רחמים אברוצקי, מנהלת המרכז לקשרי תעשייה.

״דווקא כשהטכנולוגיה מתקדמת כל כך מהר, חשוב להבין לעומק כיצד המערכות פועלות, מה אפשר לעשות איתן ומהן המגבלות שלהן. זו הזדמנות לחשוב על ההכשרה שאנחנו מעניקים לסטודנטים ולסטודנטיות, מהו הבסיס שחשוב להקנות ואיך מחברים אותו לשינויים שמתרחשים בתחום", ציינה בראשית האירוע.

האירוע יצר מרחב לשיח ישיר בין האקדמיה והתעשייה סביב מחקר, הכשרה אקדמית, התפתחויות טכנולוגיות והזדמנויות לשיתופי פעולה. את האירוע הוביל המרכז לקשרי תעשייה של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף בית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית.

תערוכת פוסטרים

האירוע נפתח בהתכנסות ובתערוכת פוסטרים מחקריים שבה הציגו סטודנטים וסטודנטיות לתארים מתקדמים את עבודתם, ואפשרו לבאי הכנס להכיר מקרוב את העשייה האקדמית והמחקרית בבית הספר.

בתערוכה השתתפו: דרור לבנת, טל רוט, אופיר שליסלברג, אייל חלוץ, אורי פטל, עומר בנתורה, יעל קופרשמיט, יוני סלוצקי ורון נזר. לצד הפוסטרים, סטודנטים וסטודנטיות מהמעבדה של פרופ' דן הלפרין הציגו רובוטים שפותחו במסגרת פעילות המחקר במעבדה.

אוניברסיטת תל אביב עם מבט לתעשייה

את דברי הפתיחה נשא חגי איטקין, סגן נשיא לקשרי תעשייה ויזמות, שהציג את החזון האוניברסיטאי להרחבת ולהעמקת הקשר עם התעשייה וגורמי היישום. מטרת החיבור היא לחזק את מקומה של האוניברסיטה כמוקד גלובלי לחדשנות, יזמות ויישום טכנולוגיות פורצות דרך, ולהרחיב את השפעתה הכלכלית והחברתית בישראל ובעולם.

בהמשך הציג פרופ' רודד שרן, ראש בית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית, את פעילות בית הספר ואת הממשק הקיים עם התעשייה. בבית הספר פועלים כיום 55 חברי וחברות סגל, לומדים כ-1,700 סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון וכ-500 לתארים מתקדמים. פעילותו משתרעת על מגוון רחב של תחומי מדעי המחשב ומשלבת בין מחקר תיאורטי לעבודה יישומית, ובכלל זה עיסוק נרחב בבינה מלאכותית.

לצד המצוינות המחקרית הוצגו כמה דוגמאות בולטות לעשייה יזמית שצמחה מתוך בית הספר, וביניהן: פרופ' ליאור וולף, שותף-מייסד ומנכ"ל בחברת הרובוטיקה Mentee Robotics שנרכשה על ידי מובילאיי (Mobileye) תמורת כ-900 מיליון דולר (2026) ; פרופ' נדב כהן, שותף-מייסד ו-CTO בחברת  Imubit  (שליטה ואופטימיזציה של מפעלי ייצור), אשר גייסה 100 מיליון דולר; פרופ' אמיר אוורבוך, שותף-מייסד בחברת ThetaRay (מדעי הנתונים וחישוב מדעי), אשר גייסה 150 מיליון דולר.

פרופ' שרן אף סקר את מגוון הפעילויות שכבר מחברות בין בית הספר לתעשייה: הרצאות אורח וסדנאות במסגרת קורסים, ימי זרקור, פרסום משרות, מפגשים מקצועיים, חסויות לאירועים ולתוכניות מצוינות, סיורים בחברות ותמיכה בסטודנטים ובסטודנטיות של בית הספר, לצד רעיונות להעמקה נוספת של הממשק בשנים הקרובות.

הוראה ומחקר בעידן ה- AI

פרופ' אמיר רובינשטיין העשיר את הקהל בהרצאה בנושא הוראה בעידן ה-AI, שעסקה בהשפעת הבינה המלאכותית על הלמידה ובהשלכותיה על הכשרת דור העתיד.

בהמשך ניתנה הצצה לעבודה המחקרית הנעשית בבית הספר באמצעות סדרת הרצאות קצרות של פרופ' מחמוד שריף, פרופ' ענבל טלגם-כהן, ד"ר מור גבע פיפק, פרופ' אלחנן בורנשטיין ופרופ' דן הלפרין. ההרצאות המחישו את המגוון המחקרי המאפיין את בית הספר ואת הפוטנציאל לחבר בין הידע הנוצר באקדמיה לבין אתגרים ויישומים בתעשייה.

פאנל אקדמיה-תעשייה

הפאנל ביקש לבחון כיצד ניתן להעמיק ולדייק את החיבור בין האקדמיה לתעשייה בעידן של שינוי טכנולוגי מואץ, ואילו מנגנונים יכולים לסייע לשני הצדדים לפעול יחד באופן אפקטיבי יותר.

את הפאנל הנחה פרופ' נדב כהן, חבר סגל בבית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית ואחראי קשרי תעשייה מטעם הפקולטה למדעים מדויקים. השתתפו בו אור קמארה, סמנכ"ל טכנולוגיות  ב- I NEXT DATA באיכילוב, יעל אבירם רוזנפלד, מנהלת הגיוס של NVIDIA ישראל, ורועי קארו  סמנכ״ל האסטרטגיה ב-Check Point.

מהדיון עלתה הסכמה רחבה בדבר החשיבות של עבודה משותפת ורציפה בין האקדמיה לתעשייה, וביתר שאת בתקופה שבה השינויים הטכנולוגיים מתרחשים בקצב מהיר. המשתתפים הדגישו כי בישראל, שבה המחקר, החדשנות וההון האנושי ממלאים תפקיד מרכזי, לחיבור הזה יש חשיבות מיוחדת. עוד הודגש הצורך בדיאלוג שוטף בין הצדדים, שיאפשר לתעשייה להכיר בזמן אמת שינויים בהכשרה האקדמית, ולאקדמיה להיחשף באופן ישיר לצרכים, לאתגרים ולמגמות המתפתחות בשטח. לצד זאת עלתה החשיבות של מנגנונים פשוטים, זמינים ומהירים יותר לשיתוף פעולה, שיאפשרו להגיב לקצב השינוי ולתרגם את השיח המשותף לעשייה.

ממשיכים את השיח

האירוע הסתיים, אך השיח והחיבורים שנוצרו בו מהווים את נקודת הפתיחה להמשך. אנו מודים לכל הדוברות והדוברים שלקחו חלק והפכו את האירוע למשמעותי, מקצועי ומעורר מחשבה. נשמח להמשיך וליצור יחד, לשתף פעולה, לקיים פעילויות נוספות ולבנות עתיד של חדשנות וצמיחה משותפת עם כל השותפות והשותפים מהתעשייה.

לתמונות מהאירוע

לאירועים ועדכונים שוטפים עקבו אחרינו בלינקדין ובפייסבוק