מעבדות מחקר והוראה
| שם המעבדה | אחראי אקדמי | מהנדס | מנהל מעבדה | מיקום | לינק לאתר המעבדה |
|---|---|---|---|---|---|
| המעבדה ללוויינות זעירה | עפר עמרני | ||||
| המעבדה לעיבוד אותות עבור חישה סביבתית | ד"ר יונתן אוסטרומצקי ופרופ' חגית מסר-ירון | חדר 110 בניין מעבדות | אתר המעבדה | ||
| מעבדת המחקר שלנו מתמחה בחקר השפעות אטמוספריות שונות (בעיקר תופעות מזג אוויר כגון משקעים, ערפל ולחות) על גלים בתדרי מיקרוגל ובתדרים מילימטריים, המשמשים כתשתית עבור רשתות תקשורת. הרעיון החדשני שלנו הינו להשתמש במדידות הרשת הנאספות בלאו הכי לצורך ניהול הרשת, ולהשתמש בהן לצרכי זיהוי, מיון, שערוך ומיפוי התופעות האטמוספריות השונות, בצורה אופורטוניסטית. המעבדה שלנו הוקמה בשנת 2006, ואנחנו מקבלים בצורה שוטפת כבר כמעט 20 שנים נתונים ממגוון חברות תקשורת, לרבות מפעילות הסלולר הישראליות (סלקום, פלאפון, ו - PHI), מפעילות תשתיות לערים חכמות (SMBIT) ויצרניות ציוד תקשורת ותקשורת לווינית (אריקסון, סרגון, סיקלו, אייכה). נושאי המחקר בהם אנו מתמחים כוללים נושאים תיאורטיים רחבים בתורת השערוך, במודלי התפשטות ופיזור של גלים אלקטרומגנטיים וכן בכלים של למידה עמוקה. | |||||
| המעבדה למעגלים משולבים בתדר גבוה | פרופ׳ ערן סוחר | אביגדור דרוקר | ברודקום 110 | ||
| המעבדה עוסקת בתכנון ומדידה של מעגלים משולבים (שבבים) בתדרי מיקרוגל, גלים מילימטריים ועד טרה-הרץ לשימושים של תקשורת מהירה, הדמיה וחישה. המחקר מתמקד בטכנולוגיות סיליקון ו CMOS ומשלב בשבבים התקנים אלקטרומגנטיים, אנטנות ומערכי שידור וקליטה. למעבדה כלי תכן וסימולציה מתקדמים הכוללים Cadence, Mentor, ADS, CST, HFSS. יכולות המדידה כוללות הן מדידה על פני השבב והן בתווך חופשי או מולך, כאשר מפותחים במעבדה גם מעברים בין השבבים לעולם החיצוני. | |||||
| המעבדה לבקרה ואלקטרוניקת הספק. |
פרופ' ג'ורג' וויס | בניין תוכנה, 313 | |||
| מעבדה זו מתמקדת באינטגרציה של מקורות הספק מבוזרים ואחסון ברשת החשמל, עם דגש על פיתוח וניתוח של מכונות סינכרוניות וירטואליות (VSM). המטרה היא לשפר את יציבות ועמידות מערכות ההספק באמצעות שימוש באינרציה וירטואלית, חיכוך וירטואלי, וסלילי חיכוך וירטואליים, תוך שימוש בבקרה מרכזית. נעשה גם שימוש בבקרת יחידות אחסון DC. במעבדה ישנם ממירים מתקדמים כמו הממיר "דספייס", המבוסס על בקרת dSPACE וחומרת Guash, והממיר TAU, המשתמש במיקרו-בקר STM32H743 ומותאם לשימושים במיקרוגריד. כמו כן, המעבדה מצוידת במקורות בספק DC, אוסצילוסקופים, וריאקים וכלים נוספים לבנייה ומדידה של המיקרוגריד. לסימולציה, מידול וניתוח אנחנו משתמשים בתוכנות מתקדמות כמו MATLAB/Simulink וETAP, מה שמאפשר לצוות המחקר לבצע ניתוחים מדויקים ולפתח פתרונות חדשניים למערכות המיקרוגריד. |
|||||
| מעבדה מתקדמת לעיבוד ספרתי של אותות | דר' וסים חליחל | רן ויטלסון | בניין כיתות, 201 | ||
| במעבדה יחקרו תופעות ופעולות עיבוד אות נפוצות. הניסויים במעבדה מבוססים על ערכת פיתוח Xilinx Zenboard, הכוללת מעגלי דגימה, ומעבד משולב חומרה+תוכנה (FPGA+ARM). הניסויים מבוססים על מימושי חומרה (Verilog) ותוכנה (שפת C) עבור המעבד, וכן סימולציות וניתוח נתונים ב-Python. הניסויים כוללים: סינון ספרתי, סינון אדפטיבי, אנליזה ספקטרלית, וכן אנליזה ספקטרלית של תהליכים אקראיים. | |||||
| המעבדה לאופטיקה ופוטוניקה | פרופ' אבישי אייל | דר' מיכאל סוקולוב | חדר 346, בניין וולפסון | ||
| במעבדה לאופטיקה ופוטוניקה אנו עוסקים בנושאים שונים הקשורים למדידות, חישה ותקשורת באמצעים אופטיים. באחד מן הפרויקטים אנו מפתחים רשת של חיישנים אקוסטיים מסיבים אופטיים המתאימה לחישה תת-ימית. בפרוייקט אחר אנחנו מפתחים חוקר (Interrogator) שמאפשר חישה של אותות אקוסטיים וויברציות לאורך צנרת. יישום אחר של המערכות שאנחנו חוקרים הוא אפיון של גלים מכניים המתקדמים בבטון. השיטות שאנחנו משתמשים בבהן ליישום מערכות החישה מגוונות וכוללות אינטרפרומטריה, פולרימטריה, קודים ועיבוד אותות. | |||||
| המעבדה לחקר ראיה. דר' חדוה שפיצר | דר' חדוה שפיצר | בנין תוכנה, חדר 206 | אתר המעבדה | ||
| חקר ראיה:; פיתוח אלגוריתמים להשלמת קווי מתאר מרקמים במרחב ובזמן בהשראת מנגנונים ראייתיים , עם יישומים לתמונות רפואיות.: תמונות צינתור, אוטרא סאונד ועוד. אלגוריתמים לדחיסה ופריסה של התחום הדינמי הרחב; פיתוח אלגוריתם לבעיית ה SLAM במערכת הראיה עם השלכות לעיבוד תמונות וידאו: כולל לרכב אוטונומי, פיתוח נוסחאות ואלגוריתמים לעיבוד נפרד להדלקת אות ולכיבוי אות עם השלכות לגילוי תנועה מסוגים שונים. יישומים: גילוי תנועה ועקיבה בגישה חדשה. : העיבודים השונים כוללים תמונות: HDR images; תמונות IR ותמונות רפואיות: תמונות תרמיות, אולטרה סאונד; תמונות רנטגן, MR ו CT. | |||||
| מדידות אופטיות מיקרוסקופ כח אטומי | פרופ' יוסי רוזנווקס | אירנה צימברוב | המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב, חדר 025, בניין וולפסון מעבדות חשמל, חדרים 204-205, 210-213. | אתר המעבדה | |
| המעבדה נחנכה בשנת 1996. תחומי המחקר בהם עוסקת הקבוצה של פרופ' רוזנוקס כוללים: • מדידות חשמליות בסקלה ננומטרית בעיקר באמצעות מיקרוסקופית כוח אטומי מסוג גשש קלווין, טרנזיסטורי אפקט שדה ביולוגיים, דינמיקה והולכה של נושאי מטען במוליכים למחצה, שיחזור תמונות של מיקרוסקופית כוח אטומי מסוג גשש קלווין, ממשקים בין חלבונים פוטוסינטטיים לבין מוליכים למחצה והמרה פוטווולטאית. תחומי העניין כוללים חוטי סיליקון ננומטריים, תאי שמש והתקנים וחומרים אלקטרוניים אורגניים. • צוות המעבדה כולל: פוסט דוקטורט, אחת-עשר סטודנטים לתואר שני ושלישי ומהנדסת מעבדה אחת. • ציוד עיקרי במעבדה: מערכת מיקרוסקופ כוח-אטומי\מינהור בואקום אולטרה גבוה (VT AFM/STM, Omicron) ובטמפרטורה משתנה עם מודול של גשש קלווין; ארבעה מיקרוסקופי כוח אטומי שונים הפועלים בתוך תאי כפפות באווירת חנקן; מערכת ספקטרוסקופית פוטומתח משטחית מערכת פוטולומיניצנסיה בעלת כשר הפרדה זמני של 100 פמטושניות; מיקרוסקופ לייזר קונפוקלי סורק ושתי מערכות זיהוי לאורכי גל בתחום 400-1100 ננומטר. |
|||||
| המעבדה לנוירו טכנולוגיה | פרופ' יעל חנין | דר׳ חן בר חיים | המרכז לננו מדעים וננו-טכנולוגיה, קומה 1, 1024-1027 | אתר המעבדה | |
| המעבדה נוסדה בשנת 2003 כחלק מהמרכז לננומדעים וננוטכנולוגיה. המעבדה מתמחה בפיתוח טכנולוגיות ליישומים ביולוגיים ורפואיים, עם דגש על ממשקים עצביים, התקנים ביו-אלקטרוניים ואלקטרופיזיולוגיה לבישה. המחקר במעבדה עוסק בפיתוח התקנים אלקטרוניים רכים חדשניים, כולל אלקטרודות יבשות להקלטה עצבית, ובחקר תגובת תאים ורקמות להפעלה חשמלית. העבודה משלבת ייצור, ואפיון התקנים וכןמחקר ביישומים בתחומים כגון ממשקי מוח-מכונה, אבחון מחלות נוירודגנרטיביות וביו-אלקטרוניקה רכה. במעבדה קיימים מתקנים מתקדמים, כולל מערכות לגידול תרביות תאי עצב, מערכות הקלטה אלקטרופיזיולוגיות, מערכות דפוזיציה מבוססות פלסמה, מערכות לאפיון אלקטרוכימי, ומיקרוסקופיה פלואורסצנטית, התומכים במחקר רב-תחומי בחזית ההנדסה. |
|||||
| מעבדה לחקר גלאים והתקנים מוליכים למחצה | פרופ' אריה רוזין | ||||
| ציוד: מיקרוסקופ כוחות אטומיים AFM מותאם למדידות חשמליות כולל TORSION TUNA; מערכות Laplace-DLTS; מערכות לאפיון רעש אלקטרוני; מערכות לאפיון התקנים מזוודים ולא מזוודים עד תחום של אלפי וולט; מערכת למדידות ספקטרוסקופיה של גלאים; מערכת גנרטור של קרני X עם מיקוד לכתם מיקרוני. תחומי המחקר העיקריים הם: נזקי קרינה להתקנים מוליכים למחצה, חקר תכונות של חומרים חדשים כגון סיליקון-גרמניום עם אטומי ליתיום, חקר ננו-מגעים ודינמיקה של היווצרות מגעים, חקר גלאים לאינפרא-אדום, חקר התקני זכרון מבוססים על מבנה ONO (SiO2-Si3N4-SiO2). |
|||||
| המעבדה לננו-פוטוניקה | פרופ' קובי שויער | ד"ר זהבית בר-און | המרכז לננו מדעים וננו-טכנולוגיה, קומה 1, 1022-1023 | ||
| המעבדה מתמחה במגע וביישומים של אינטראקציה בין אור וחומר בסקאלה ננומטרית. המחקר עוסק בפיצוח התקנים פוטוניים, קלאסיים וקואנטים, כגון מטא-חומרים, מטא-משטחים, התקני פוטוניקה משולבת ועוד. העבודה משלבת בין תכן וסימולציה של התקנים פוטוננים, פבריקציה ואפיון ניסיוני של ההתקנים. במקביל , קבוצת המחקר עוסקת גם בפיתוח שיטות פבריקציה והתקנים המבוססים על חומרים מסיסים (פולימקים, סול-ג'ל ופרובסקיטים) לשימושים שונים. מעבר למחקר בסיסיף בקבוצת המחקר יש דגש ע םיצוח מגוון יישומים פרקטיים מגוונים החל מחישה ולייזרים וכלה בהתקנים למניעת זיופים, ומאיצי חלקיקים ע"ג שבב אופטי. | |||||
